כשעברתי לתל אביב בפברואר השנה, אמרתי לעצמי איזה כיף יהיה כשאני אקרע את העיר, ויהיה לי סטודיו משלי, ואני אעשה סיכומים שבועיים בבית קפה, ואתפתח ואטרוף את העולם, אמאלה, איזו שנה זו היתה.. יאללה, אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל סיכום 2020
מעבר למרכז, עבודה מהבית, וחיי חברה.
אחד הדברים הגדולים שקרו לי השנה, עוד לפני הקורונה, זה שעברתי מירושלים לתל אביב.
לעזוב את הבית בגיל 21 כעצמאית עם עסק שפועל פחות משנה זה לא דבר ברור מאליו בכלל, תוסיפו לזה מפלה כלכלית, וריחוק חברתי כאילו זה לא מספיק שעברתי לעיר אחרת ועזבתי את החברים שבירושלים.
גם אם השנה הזאת הקשתה על האתגרים שגם ככה היו, הדבר שאני למדתי ממנה זה פשוט לנסות To figure it out, לנסות להתמודד, ולהמשיך הלאה.
בין סגר לסגר גיליתי עיר עשירה כל כך, העבודה מהבית לימדה אותי כל כך הרבה על עצמי, אני יכולה לכתוב רק על זה פוסט שלם, המון לקחים, שליטה עצמית, ניהול זמן והתפתחות אישית. חברויות נחלשו והתחזקו באופן טבעי, וזה בעיקר גרם לי להבין כמה שזה חשוב להיות בסביבת אנשים שמרימים לך.
העצמאות הזו, לימדה אותי כמה לחיות לבד זה עולם שונה לגמרי, פתאום אני אדון לעצמי, צריך למלא את המקרר, לשלם חשבונות, לנקות את הבית ולעשות מלא דברים של מבוגרים, פתאום הבנתי כמה ההורים שלי עשו בשבילי, וזה מילא אותי בהערכה אליהם.
התפתחות עיסקית, משברים, והכנסה כשפתחתי את העסק, אחי, שהוא היותר לוגי בין האחים, אמר לי שאני צריכה לדעת לנהל סיכונים, ושכעצמאית יש יותר מהם בחיים, "מה תעשי אם פתאום יהיה משבר כלכלי דרמטי?" כמו בחורה צעירה שלא מבינה חצי מושג בכלכלה, שמעתי והמשכתי הלאה. עוד לא בישרתי לאחי על כישורי הנבואה המסתוריים שלו, אבל זה קרה. לכל אחד מהסגרים הגעתי במוד של "מה אני הולכת לעשות עכשיו?" וכל סגר גרם לי להתעסק בתשתיות של העסק, לחזק אותן, ולחשוב. ממש התחברתי לעצמי , זה קטע כזה, יש לי שיחות ניהול עם עצמי ושיחות אסטרטגיה, תהליכי חשיבה בראש שלי נראים שונה לגמרי ממה שהם נראו לפני שנה, ואני הרבה יותר מסודרת ממה שהייתי פעם. בסגר הראשון פתחתי אתר, מה שלא קרה במשך כשנתיים (!!) קרה תוך חודשיים בערך, בסגר השני עבדתי על האינסטגרם שלי, הרבה מחשבות על מה טוב ומה פחות טוב, על תכנון, ועל במה בא לי להתעסק. וזה לא שכל פעם פתחתי אקסל והתחלתי לכתוב, לפעמים זה סתם רעיונות שעלו לי לראש שהתחלתי לפתח עם עצמי, אבל זה קרה, והוביל אותי להרבה מקומות טובים.
בנושא ההכנסה, אין לי במה להתרברב, הקורונה לא גרמה לי להתעשר, אבל היא כן עזרה לי להבין שצריך להיות עם יד על הדופק ולא להכנס לפאניקה מיותרת, לחסוך כמה שאפשר וכשצריך לחסוך, לא להכנס לאסוס ולהתחיל למלא את העגלה כאילו אין מחר (גם אם כל האינטרנט אומר לנו שזה בדיוק הזמן לעשות את זה). עוד אחד מהדברים שאני רוצה להגיד בנושא הזה זה שאני נמצאת סביב הרבה חברה טכנולוגיים עם מקצוע מאוד ריווחי ביד, והם מדברים בסכומים שאני עוד לא הגעתי אליהם, גם זה מאוד משפיע, ולפעמים צריך רגע לעשות זום אאוט ולהתסכל עלינו בהשוואה לעצמנו. המצב שלי לא רע, יש הרבה אנשים בעולם שהיו כל כך רוצים להיות במקום שלי, אני מלאה במוטיבציה ורואה עתיד במה שאני עושה, אז זה בסדר שזה לוקח קצת יותר זמן לתפוס תאוצה, זה יבוא, עם הרבה עבודה קשה בדרך. אז כן, היתה מפלה כלכלית, וכנראה שיהיו עוד במהלך החיים שלי כבעלת עסק, אבל עכשיו אני יודעת גם איך להתמודד עם זה, ונראה שעוד מעט אנחנו כבר נהיה אחרי.
פרוייקטים, עבודה, ומוטיבציה למרות כל זה, השנה עשיתי כמה דברים בעסק שלי שאפילו לא חלמתי עליהם. הרגשתי שזה הרבה עניין של מיינדסט, ולא לתת למצב להוציא את הרוח מהמפרשים, גם אם הוא מוציא. לפעמים צריך פשוט לעבוד ולהשלות את עצמך שהכל בסדר, רק כדי להמשיך הלאה, ולא להכנס לבאסה שגם ככה לא תוביל לשום מקום טוב. המחשבה הזו גרמה לזה שכשלא היתה עבודה, גם אם לא צילמתי, עשיתי דברים והתקדמתי. השנה צילמתי קטלוג ל- WorldWideBallet, עמוד האינסטגרם הגדול ביותר לבלט, דבר שפתח בפניי תחום מעניין במיוחד לקריירה המקצועית שלי, יש לי סטודיו משלי, וצילמתי כמה וכמה פרויקטים בתחום האופנה, ברמה שזו כבר חלק מההגדרה שלי וזה מרגש ומדהים, אני נמצאת בתחום מעניין בטירוף, ויש לי עוד כל כך הרבה לאן להתקדם.
סיכום, מסקנות ותובנות
אני אעשה את זה בבולטים, כי אני חושבת שזו הדרך הכי פרקטית, אבל: 1-לייצר כל הזמן עיסוק, גם אם זה לפעמים אומר להשלות את עצמך שיש עיסוק, למרות שאין, רק כדי לא ליפול לבאסה. 2-לצאת לשאוף אוויר כשצריך, זה בסדר שקשה, ויהיו תקופות טובות יותר, וכשמתאפסים, אז לחזור ולנסות להתמודד באווירה טובה ובטוב. 3-לשתף, לדבר. עם קורונה או בלי, כולנו באותה בועה, וסיכוי טוב שיש סביבנו אנשים שחווים או חוו את אותן הצרות שאנחנו חווים כרגע, זה זמן מעולה לדבר איתם ולחלוק את כל הכיף שהשנה הזו הביאה עלינו. אז תודה ל2020 שהיתה שיעור מאוד ארוך ומעניין, והיי ל2021, הלוואי שתהיי מעניינת, מלאה בעבודה קשה, ותתני לנו כבר את ההזדמנות להוריד את המסכות, לעבוד קשה, ולחבק את מי שאנחנו אוהבים.
Comments